אלעד ממן נ' דראג שואו בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובע עבד כברמן ומנהל משמרת במועדון בתל אביב, אשר הופעל על ידי הנתבעת מס' 1 (להלן – דראג שואו).

דראז שואו היא חברה בבעלות משותפת, בחלקים שווים, של הנתבע מס' 3 (להלן – צחי) והנתבעת מס' 4 (להלן – אניה; פרוטוקול עמוד 6 שורות 33-35, עמוד 9 לפרוטוקול, שורות 47-48).

הנתבע מס' 5 הינו אביו של צחי וחברה של אניה. בתקופה הרלוונטית לתביעה, התובע היה נשוי לבתו, היא אחותו של צחי (להלן יכונה הנתבע מס' 5 – יוסף).

הנתבעת מס' 2 (להלן – דיוה) היא חברה בבעלותה של אניה, אשר הוקמה בינואר 2007 (נ/2).

סמוך לאחר הפסקת העבודה של התובע במועדון, התובע ואשתו נפרדו (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 29-32).

2.ברקע הדברים סכסוך בין התובע ובין הנתבעים, על נושאים כספיים שונים. גם העובדה כי בסופו של יום התובע ואשתו – אחותו של צחי ובתו של יוסף, נפרדו זה מזו, תורמת לעוינות בין הצדדים. עובדה זו מצויינת כבר עתה מאחר שיש בה להשליך על המהימנות הנמוכה שניתן לייחס לעדויות שנשמעו (ר' עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 34-35).

כך, למשל, התובע טען כי צ'קים שלו הועברו לצחי, מולאו על ידו והגיעו לצדדים שלישיים (סעיפים 21-30 לתצהיר התובע).

בנוסף, אניה טענה שנתנה הלוואה בסך 45,000 ₪ לתובע ולאשתו דאז וזו לא הוחזרה לה (ר', התייחסות התובע לנושא בעמוד 3 לפרוטוקול, שורות 28-32).

3.התביעה שבפני היא לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת, שכר עבודה לחודשים מאי עד אוגוסט 2006, פדיון חופשה והבראה, החזר הוצאות נסיעה ופיצוי בגין עגמת נפש.

4.הנתבעים 3-5 התייצבו לישיבת ההוכחות והודיעו כי הם מייצגים את עצמם ואינם מייצגים את החברות, הנתבעות 1-2 (עמוד 2 לפרוטוקול, שורה 4). לפיכך ובהתאם לקביעות העובדתיות בפסק דין זה, יינתן כנגדן פסק דין בהעדר התייצבות.

5.הצדדים חלוקים ביניהם בכל העובדות הרלוונטיות – תקופת העבודה, השכר המוסכם ונסיבות הפסקת העבודה.

6.הצדדים צירפו לסיכומיהם מסמכים נוספים שלא הוגשו כראיות ולא צורפו לתצהיריהם. מאחר שהדבר לא נעשה בהסכמת הצד שכנגד והכלל הוא כי אין לצרף ראיות לסיכומים, לא נתתי משקל למסמכים אלה.

תקופת העבודה

7.לטענת התובע, עבד מיום 1.7.04 עד לפיטוריו ביום 26.8.06.

התובע טען כי לא הונפקו לו תלושים, למעט תלוש אחד והוא קיבל את שכרו במזומן, ללא רישום. עוד הסתמך התובע על עדותו של לירן אליאס, ממנה עולה – לטענתו – כי עבד במקום כשנתיים, כפי טענתו.

הנתבעים טענו כי למעט תקופה של שלושה חודשים, שהחלה בדצמבר 2005, נוכחותו של התובע במועדון היתה על רקע נישואיו עם אחותו של צחי, אשר עבדה במקום, ולא כעובד.

8.גם אם לא נמסרו בידי התובע תלושי שכר, ניתן להוכיח עבודה בפועל בראיות אחרות, כגון הפקדות בחשבון הבנק. למעשה, אין כל ראיה, למעט עדותו של התובע, שתתמוך בטענתו לגבי תקופת העבודה.

9.גם אין ללמוד מעדותו של מר אליאס את שמבקש התובע. מר אליאס העיד כך -

"ראיתי אותו עומד מאחורי הבר, ראיתי אותו יושב בקופה גובה כסף על כרטיסים וראיתי אותו גם אחראי משמרת. אם הוא אכל ושתה אז כולם אכלו ושתו בסופו של דבר. אני לא יודע כמה זמן הוא עבד, אולי שנתיים...